משרדים להשכרה וחללי עבודה בתקופת הקורונה

משרדים להשכרה וחללי עבודה בתקופת הקורונה

משבר בשוק המשרדים וחללי העבודה

אז… משרד הבריאות קבע שאין התקהלויות. ממשלת ישראל נוקטת במהלכי סגר ועוצר.
מכאן אנו מתגלגלים כבר חודש שלם, במצב של שיתוק כלכלי , וסגירת הפעילות הכלכלית של ישראל.
קניונים ומרכזים מסחריים סגורים – מבחינה מסחרית ואסורה ההתקהלות כאמור, איך זה משפיע על שוק העבודה וחללי העבודה?
איך מתנהלת העבודה כאשר מעל למיליון איש נמצאים בחלת?

חללי העבודה ומשרדים להשכרה

גרף שוק משרדים בירידה

שוק המשרדים באזור גוש דן חווה תקופה לא פשוטה. מגדלי המשרדים החדשים משוועים לשוכרים, וכרגע דממה.
החלטות הממשלה ומשרד הבריאות: מעסיקים שהוציאו את העובדים לחלת, כל זה ועוד – השאירו את המשרדים שוממים וריקים.
שוכרי משרדים , אשר חתמו על הסכם שכירות מחוייבים להסכם , וזאת תיארנו גם בפוסט הקודם על חוזה השכירות.
מה עם חללי העבודה – שבהם ישנה גמישות. כיצד הם צולחים את המשבר?

חללי העבודה ומשרדים להשכרה בתקופת הקורונה

חללי העבודה ,בקונספט השיתוף- הציעו משרדים להשכרה החל מעמדה בודדת ועד למאות מטרים ,
עם גמישות רבה בתיכנון משרדי וגמישות בהתחייבות.
מה קורה כרגע בשוק חללי העבודה? ומה צפוי להם עם החזרה לעבודה?.
האם חללי העבודה והמשרדים להשכרה ישרדו את המשבר?

חללי העבודה הקונספט והביזניס

אנו לא נביאים, ולא נתיימר לתת נבואה ובטח לא שלילית.
אנו מסתמכים על ההבנה שלנו בשוק המשרדים להשכרה ומשרדים למכירה וכך נתייחס.
ראשית, נבין את הביזניס שנקרא חללי עבודה : זהו עסק שמשכיר משרדים , בצירוף שירותים נילווים.
העסק של חללי העבודה , שוכר משרדים מבעלי הנכס , עורך פרוגרמה תיכנונית משפץ,
יוצק תוכן נוסף – ושירותים נילווים כמו קפיטריה, ארוחות וקורסים לקהילה במתחם.
הביזניס כאמור, לוקח את החלל- מתכנן אותו תיכנונית פוטנציאלית ואדריכלית,

בודק את ההתיכנות למקומות עבודה ורק אז חותמים הסכם שכירות.
כלומר, כל עמדת עבודה מחושבת ומתוכננת, לוקחת בחשבון את כל העלויות
של שכירות ארנונה חשמל, מים ,קפיטריה, אדמיניסטרציה, משכורות.
לאחר כל תימחור עלות ( COST ) , מגיעים לנקודת האיזון של כדאיות כלכלית.
לדוגמא : חלל משרדים בשטח של 12 מר רבוע, יכול להושיב 6 עמדות עבודה.
נניח שהתימחור מעיד כי 3-4 עמדות מהוות COST, כלומר עמדות 5+6 יהיו הרווח.

חללי עבודה – היום שאחרי

אנו מביטים בדאגה לקבוצות חללי העבודה- כי ברור שלא הרבה ישרדו.

הקונספט המבורך הזה, מתומחר בדקויות לרווח עיסקי – והחשיפה כאמור הינה של מפעילת המתחם.
ביום שאחרי … בטוח שישתנו כאן הרגלי העבודה והשימוש- נהיה עדים ליותר עבודה מהבית, נחשוש מצפיפות.
צפיפות ? מי מוכן לשבת בחדר אחד עם עוד 6 עובדים ?
כלומר, די בשינוי התפיסתי של ישיבה באופן ספייס צפוף,כדי לפגוע באיזון הדק של מפעילת המתחם והכדאיות הכלכלית שלה.
ומה אם ישנו את הצפיפות ?
אפשרות טובה הדורשת תיכנון כלכלי ופיננסי מחדש לביזניס כי לפי הדוגמא לעיל, האיזון מגיע אחרי המקום הרביעי.
כלומר, שינוי הצפיפות יהפוך את הביזניס ללא כלכלי ולהפסדי.

לסיכום : כרגע, אנו לא צופים פריחה עיסקית במתחמי העבודה .
שינויי הרגלי העבודה והצריכה, יכתיבו תנאים אחרים למפעילות המתחם.
מפעילות המתחם חשופות לתקורות גבוהות , וללא שוכרים במיידי צפויות להיפגע.
ואולי ? ואולי מסתמנת הדרך חזרה לחללי עבודה קטנים ולמשרדים קטנים ?

גיל ורדי
מנכ"ל